דף הבית >> אני מאמין
"צינים, פכים בדרך עיקש שומר נפשו ירחק מהם
חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין ולא יסור ממנה"
( משלי כ"ב, ו')
קריאה לחינוך פתוח דמוקרטי
החינוך הפתוח הוא גישה חינוכית ייחודית הנשענת על השקפות פילוסופיות ליברליות בחינוך ובפסיכולוגיה, המדגישות תפיסת חרות וסובלנות כערכי יסוד. בהתאם, תפיסת ביה"ס הפתוח מושתת על זכאותם של בני האדם, מבוגרים וילדים, לקבל התייחסות שווה, ולהכרה, שלכל פרט אישיות שונה ואוטונומית. מתפיסות אלה נובע, כי יש לאפשר לילד לפתח את אישיותו במלואה, בקצב המתאים לו ללא הטפה, ללא כפיה ומתוך בחירה חופשית. ביה"ס יתרכז   במתן   כלים לתלמיד, באמצעותם יוכל לרכוש ידע ודעת, לפתח רגישות לעצמו, לזולתו ולסביבה בה הוא חי, בהיות התלמיד עצמו מעצב התהליך, ומציב את מטרותיו האישיות.
בי"ס פתוח דמוקרטי הוא מוסד חינוכי בו מתרחש תהליך חינוכי, תוך הקפדה על העקרונות הבאים:
 
 
דמוקרטיה:
ביה"ס מגשים הלכה למעשה את עקרונות הדמוקרטיה. הדבר בא לידי ביטוי בקיומן של שלוש רשויות נפרדות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. בהן רשאי כל אחד מהנוטלים חלק במוסד, להשתתף, תוך הקפדה על הכלל, כי קיים שוויון בפני החוק וזכויות מיעוט מעוגנות בחוקה. לימודי דמוקרטיה - ויישומה מהווים חלק אינטגראלי ממערכת הלימודים.
הומניזם:
החינוך הפתוח שם לעצמו כערך עליון את עקרון חרות הפרט וחרות הזולת. במסגרת בית-הספר מכוון הילד לאחריות אישית לזמנו, מתוך תשומת לב לפעילותו הרגשית, השכלית והגופנית.
אינטגרציה חברתית:
ביה"ס שואף לקלוט תלמידים מרקע לימודי וסוציו-אקונומי שונה. וכן מרקע לאומי שונה יהודים וערבים. כך נוצרת קהילה חברתית אותנטית המסוגלת להתמודד עם בעיותיה של החברה, ומשקפת נכונה את המציאות הישראלית. מתוך כך ביה"ס ישקוד על לימוד שפות, הכרת עמים ותרבויות.
בחירה עצמית:
תכנית הלימודים נקבעת על פי בחירתו העצמאית של התלמיד, בסיוע יעוץ והדרכה של צוות ביה"ס, לשם טיפוח אחריותו של התלמיד על בחירתו ( קיום התוכנית וקצב ההתקדמות ). בתהליכי הבחירה של התלמיד, ממלא צוות ביה"ס תפקיד של שותף ותומך.
הערכה אישית:
הערכת עבודתו של התלמיד מתבצעת באופן שוטף. ההערכה ניתנת על עבודת התלמיד ביחס למטרה שהציב לעצמו וביחס ליכולתו, ולא יחסית לתלמידים אחרים. הלימודים אינם תחרותיים וההישגיות נשענת על פיתוח כושר שיפוט פנימי ולא עפ"י שיפוט חברתי חיצוני בלבד.
פעילות רב-גילאית:
ביה"ס הפתוח מאמין בתנאי התחנכות טבעיים. כמו בבית ובשכונה, הלימודים מתקיימים בחברה מעורבת, רב גילאית, בהם התלמידים מלמדים ולומדים בצוותא.                                           
המורה כמסייע:
תפקידו של המורה בביה"ס הפתוח הוא לסייע לתלמיד להגשים את מטרותיו. דעותיו וקביעותיו של המורה נתונות לביקורת ומחלוקת מצד התלמידים. אין לפרש את הידע של המורה כאילו מוצו כל האפשרויות. תוך כדי תהליך ההוראה, המורה לומד אותו מחדש יחד עם תלמידיו, יותר מחדש את אפשרויות הידיעה. תפקיד המורה להושיט יד עוזרת ותומכת במקומות הקשים ללומד, מתוך הנחה שהלומד יתקרב למבוקשו רק כאשר הוא עצמו מתנסה, מצליח, נכשל, מתאמץ, מתגבר וממשיך למרות הפחדים התוקפים אותו לפרקים. פחדים נחלשים ונעלמים בהדרגה מנוכחותו של המורה לצידו.
משמעת עצמית:
הילדים הם הקובעים את חוקי ביה"ס ואת מסגרות המשמעת באמצעות הכנס וועדת משמעת, בכפוף לחוקי המדינה ועקרונות ביה"ס
 
למידה:
מתרחשת במצב בו נפגשים תלמידים ומורים כדי לחשוב ולהרגיש בצוותא את המציאות שלהם, על התהוותה ועיצובה. ככל שהלומדים והמורים יותר מקושרים ותקשורתיים, הם לומדים להבין שידיעתם ממשית.
אינטגרציה בין מקצועות:
השקפות ותופעות שונות בחיים, מזמנות מפגש בין מספר "מקצועות" לימוד. כדי לאפשר לתלמיד לחוות את המתרחש במציאות באופן רחב ודינאמי, ביה"ס הפתוח מפגיש את התלמיד באופן בלתי אמצעי עם דיסציפלינות מחשבתיות שונות בדרכים אינטגרטיביות. את לימודי התנ"ך למשל, יציג ביה"ס, יחד עם מיתולוגיות עממיות, עובדות היסטוריות-ארכיאולוגיות ורעיונות מדעיים.
קריאה לחינוך פתוח דמוקרטי סיכום
אנו עדים לתופעה שציבור רב, ההולך וגדל, מכיר כי בשיטת החינוך הפתוח גלום פוטנציאל גבוה, להתמודדות יעילה עם המציאות בהווה ואתגרי העתיד. העולם שלנו נתון בשינוי מתמיד, וביה"ס הפתוח יש בו היכולת לאפשר לתלמידים לפתח דרכי הסתגלות למצבים המשתנים תדיר, המגדירים ומאפיינים את מושג החיים. אנו רואים בחינוך הפתוח, השלמה והעשרה למערכת החינוך בישראל. ביה"ס הפתוח הוא פתרון לאלה המאמינים בדרכו.
 
כל הנ"ל הינו בגדר מטרות העל של החינוך הפתוח.
 
3.   גילוי דעת
       אנו קבוצת הורים ומורים אשר נותנים דעתנו זה זמן רב לענייני ההתחנכות והלמידה של ילדינו ומחפשים   
       עבורם  אפשרויות חדשות בפגישתם עם העולם הסובב אותם. 
       כולנו מרגישים אחריות רבה לעתידם ולאושרם ורוצים להתחלק בהרגשת אחריות זו עם אנשים רבים ככל 
      האפשר. אנו שואפים להכין מקום אליו יבואו הילדים מרצונם החופשי, השהיה בו תהיה חשובה ונעימה להם  
       וההתנסות שזורת חוויות למידה מעניינות. אנו מאמינים ביכולת הילדים לקחת אחריות הולכת וגדלה עם
       הגיל, וליהנות מיכולת זו, מצפים אנו שהילדים יהיו לאנשים חושבים, מרגישים, יודעים, אכפתיים ובטוחים
       בעצמם.
       יהיה זה מוסד נסויי אשר בו נבחן שיטות התחנכות ולמידה שונות וחדשניות תוך-כדי שתוף של כל אנשי 
       הקהילייה, תלמידים, סגל והורים וכן נקשור קשרים עם אוכלוסיות ופרטים האוהדים את מחשבותינו מחוץ
       למדרשה.        
       לצורך כל אלה תיכון המדרשה על מספר עקרונות שעניינם הכללי התחנכות יוצרת: המימוש העצמי של 
       הזדמנויות גדילה (רגשית, שכלית וגופנית) ופעילות משותפת עם האחרים גדולים, שווים וקטנים.
        אנו מאמינים שילדים שילמדו לתת דרור לפוטנציאל החבוי בהם יוכלו לעשות בו שימוש נפלא כל ימיהם.
 
 
 
 
                       
4. עקרונות, מטרות ואמצעים
     4.1  התייחסות אישית ואנושית
        כל ילד הנו פרט יחיד ואדם ייחודי. יש לו אישיות משלו וקצב התפתחות וגדילה המיוחד לו (לא בהכרח   
         תלוי בגיל הכרונולוגי) על-כן נכבד את הילד כאדם שלם ונעריכו כפרט.
4.2 רגשות
        מותר ורצוי להביע רגשות. זו אחריותו של המורה להכיר ולהתייחס אליהם כדי שהילד יוכל לפתח את
         יכולתו להביע ולקבל רגשות ללא אשמה וזו אחריותה של הקהילייה להתייחס גם אל רגשות הסגל
          וההורים. ניתן דעתנו למצבי-נפש כמו רגשי-מתח, חרדה, כעס, עצב, קיפוח ודומיהם. נחזק רגשות  
          חיוביים כשמחה, הזדהות, פליאה וחדוות- עשייה.
 
4.3   תכנית לימודים אישית
        לכל ילד תהיה הבחירה להרכיב תכנית למודים אישית ולהיעזר לשם כך במוריו, התכנית צריכה לענות על
        צרכיו האובייקטיבים, החברתיים והאישיים של הילד ולספק את תחומי התעניינותו. על כן נאפשר לכל
        ילד לבנות את תכנית הלמודים על פי כוחו ולא על פי חולשותיו ולפתח על-ידי כך רגש של הצלחה  
        שיעזור לו להתמודד עם נקודות התורפה שלו.
4.4   תכנית למידה ועזרים
              נכין עם הילד הזדמנויות למידה רבות ומגוונות ככל האפשר לפעילות-חברתית ואישית רגשית ויצרית, 
             מוטורית וטכנית, אקטואלית ועתידנית, אסתטית ואמנותית. לא נסתפק בפעילות אינטלקטואלית. נשתדל
             לצייד את מרכזי-הלמידה בציוד מתאים, חושני ואסתטי ככל האפשר.
4.5     הרגלי למידה, קשב וריכוז
             המורים ייקחו על עצמם אחריות להקנות לילד הרגלי-למידה, הרגלי-קיום, ויכולת קשב וריכוז.
4.6     אתגר
             נעריך את הגורם "אתגר" כאחד מגורמי ההנעה החשובים. אבל במקום טיפוח חד-צדדי של תחרותיות בין
              התלמידים, ניתן דעתנו להצבת גורמי-הנעה נוספים כמו הנאה אסתטית, תושייה, הנאה רגשית, הישגים 
              מוטוריים ועוד.
                                    
4.7     חברת ילדים
             ילדים לומדים אחד ממשנהו. הם יכולים ללמוד להרגיש הדדיות, נאמנות, הזדהות וכן יכולים הם ללמוד
              לאהוב ולהעריך את עצמם ואת האחרים. נרצה על-כן לקיים במדרשה אווירה חברתית חמה. הקשבה,
              אכפתיות וקשר אישי בין כל הגורמים המשתתפים ב"מח"ר" תלמידים, מורים והורים, נשאף לסייע
              לילדינו  להתארגן בחברה דמוקרטית המושתתת על ריבוי- פנים ודעות וסובלנות כלפיהן. לכן נשאף שכל  
              פרט יראה עצמו בעליל כחלק מן החברה.
 
4.8     איכות חיים
             נדגיש ונטפח ערכים של שפור יחסי אדם לאדם ובין האדם לסביבתו.
 
4.9     אחוות לאומים ועמים
             המדרשה תשתתף ותפעל במסגרת לאומית ובמסגרת בין-לאומית בעלת מכנה משותף לרעיונותיה.
4.10   חופש ולא הפקרות
             קהיליית המדרשה כפופה לחוקי-המדינה, הרשות המקומית ותקנון המדרשה. ההתחנכות              והלמידה
               ייעשו בדרך של הנעה (מוטיבציה) ולא בדרך של כפיה ומרות. חבר קהילייה לא יוכל, במסגרת המדרשה,
               לעשות מעשה או לחוות חוויה הגורמים לנזק גופני או לאובדן חופש בחירה לעצמו או לזולת.
4.11   נאורות
             הפילוסופיה של המדרשה היא להדגיש ולעודד את התפיסה של הקיום החוויתי ממול הקיום - ההישגי.
              לתת לילד כלים לבחירה אישית ביחס המתאים לו בין שתי תפיסות אלה ולסייע לו על-ידי-כך להיות  
              אדם נאור ומאושר.
          
ההיבטים האופרטיביים של בית-הספר התיכון הפתוח
 
1.       עקרון החרות
          ההגבלות והחובות להם כפוף התלמיד הינם רק אלו הנובעים מחוקי המדינה, חוקי משרד החינוך (למשל
           חובת הנוכחות בבית-הספר), החלטות פרלמנט בית-הספר, ומהסכמים עם הצוות החינוכי. מעבר להגבלות
           אלה התלמיד פועל על פי בחירתו, העניין והקצב האישיים לו.
 
2.       תכנית לימודים שגרעינה עיוני
          תכני הלימוד יכללו הכנה למבחני בגרות, מקצועות בסיסיים מתחומי ההומניסטיקה, האמנות
           והמדע, ותחומים נוספים העוסקים באדם ובתרבות האנושית. תתכן התנסות לימודית במסגרות שמחוץ      
           לבית הספר.                        
3.       הסכמים בין כל מורה ותלמידיו
          התלמיד בוחר באלו   שיעורים   להשתתף   (תכנית לימודים אישית),   ואילו כל מורה ספציפי מציג את
           תנאיו להשתתפות בשיעוריו. הדיאלוג שבין המורה לתלמידים יכול להוביל לשינויים באופן ותוכן השעורים.
           הנוכחות האישית החינוכית של המורים מהווה משקל כנגד העדר כפיית עשייה ע"י ציונים, עונשים,
           תחרותיות וכו'.
4.       חונך אישי
          הקשר של כל תלמיד עם חונך הוא מסגרת של הדרכה, יעוץ ותמיכה אישיים. החונך מציע לתלמיד משוב על
          ביצוע ההסכם שנערך ביניהם לגבי תכנית הלימודים האישית שמציב לעצמו התלמיד. החונך האישי
          הוא פונקציה עיקרית במעקב אחר מצבו האישי והלימודי של התלמיד. אפשרי גם שתוף הורי התלמיד  
          בהסכם ובמעקב.
 
 
 
5.       פורום מפגשי הורים
          נותן אפשרות להעלות כל שאלה ובעיה ביחסי הורים-ילדים ולשוחח עליה עם הורים נוספים ועם צוות
          בית-הספר. הפורום קיים לשם הגברת מעורבות ההורים בתהליכי ההתחנכות בבית הספר; בפורום יקבעו
           הדרכים לשיתוף הפעולה ואפשרות התרומה ההדדית בין בית-הספר לבין ההורים.
6.       פרלמנט בית-הספר
           מורכב מכל התלמידים, כל אנשי הצוות וכל הורי התלמידים. הפרלמנט משקף את הצורך לדון ולהעלות
            בעיות שנוגעות לחברת בית-הספר, ומאפשר ניסיון לפתור אותן על ידי הדיון והמפגש עצמו. הפרלמנט הוא
            אחת הזירות החשובות ללמידת מיומנויות של חיים בחברה דמוקרטית.
7.               צוות המורים, המדריכים וההנהלה
           יהיה צוות מגובש שעובד בשיתוף פעולה, ויכלול אנשים שמטרת בית-הספר מקובלת עליהם ויהוו מוקדים
           אנושיים וחינוכיים בעלי משקל בחברת בית-הספר הפתוח; אלה יהיו אנשים אחראים ואוטונומיים שיהוו  
           את מקור האנרגיה של בית-הספר.
 
8.       שני מרכזים חברתי ולימודי
          בית-הספר יהיה מאורגן סביב שני המרכזים: המרכז החברתי כולל מועדון ובסמוך לו חדר האזנה, חדר
           מודעות לגוף, סדנאות לאומנויות שונות וכו'. המרכז הלימודי כולל ספריה ובה המרכז הפדגוגי, ומסביב
           חדרי לימוד.             
9.       מרכז פדגוגי
          בית-הספר יפתח ויעמיד לרשות התלמיד מאגר תכני, אמצעי ועזרי למידה גדול ומגוון ככל   האפשר.
           התכנים יהיו כלליים, למשל "פתוח מיומנויות למידה",   "חשיבה יצירתית" , "תקשורת" וכו',
           וספציפיים שפה זרה, היסטוריה, ספרות וכו'. לכל תוכן יהיו מספר עיבודים: ללימוד יחידני, קבוצתי
           עם או בלי הנחיית מורה.
10.     הכנה לבחינות הבגרות
          בית-הספר הפתוח יאפשר במסגרתו, לתלמידים הרוצים בכך, להתכונן לבחינות הבגרות, כולן או חלקן,
           ויערך לכך הן מבחינת שיטות הלימוד והן מבחינת צוות המורים.
דבר העמותה
     מטרות העמותה
 
 
(א)     ניהול הפעלה והחזקה פינאנסית של מדרשת "מח"ר" ; לפי הרעיונות, העקרונות וכללי היסוד שנערכו  
          ונקבעו בנספחים המופיעים בצמוד לנספח זה, ניהול, הפעלה והחזקה פינאנסית של בתי ספר ו/או
          מדרשות שיוקמו מטעם עמותה זו בהווה ו/או בעתיד בכל רחבי מדינת ישראל, או סניפים מטעמה של
          מדרשת "מח"ר" שינוהלו באמצעותה.
 
(ב)     יצירת קשרים עם תלמידים, הורים, מוסדות, רשויות, בנקים, נדבנים, תורמים ופילנתרופים, בתי ספר 
         ברחבי הארץ והעולם, מוסדות העוסקים בפיתוח נושא החינוך הפתוח, משרד החינוך והתרבות במדינת
         ישראל וכן כל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל רשות העשויה לתרום לפיתוחו של החינוך           
         הפתוח  ולקיומה של מדרשת "מח"ר" וכן כל בית ספר ו/או מדרשה שתקים העמותה.
 
(ג)    טיפול בנושאים פינאנסים הבאים לקדם את החינוך הפתוח, חינוך תלמידי בית הספר הפתוח, לימודי ערב  
       למבוגרים, קורסים, חוגים ויתר הנושאים הקשורים בחינוך, תרבות בכל הרמות יסודי, חטיבת ביניים,
        על-יסודי, אקדמי, הכשרת מבוגרים והעשרה כל זאת ע"י קשרים עם בנקים, מוסדות פינאנסים אחרים
        וכן מוסדות פילאנטרופיים ומגביות בארץ ובחו"ל.
 
(ד)        טיפול בסדנאות לאמנות, מוסיקה, מחשבים, מעבדות מחקר בכימיה פיסיקה ביולוגיה וכן כל נושא  
              הקשור בהוראה, פדגוגיה יעוץ חינוכי ופסיכולוגיה.